צמחי מרפא
השימוש בצמחי מרפא קיים בכל התרבויות משחר ההיסטוריה, החל מתרבויות מזרח אסיה ועד לתרבויות במערב כמו האינדיאנים של צפון ודרום אמריקה. בעבר הרחוק השימוש בצמחים בסין היה ע״י השמאן, והנחת הבסיס הייתה שאדם חולה עקב חדירה של שדים ורוחות. על כן השתמשו בצמחים ארומטיים על מנת לסלק את השדים שתקפו את המטופל.
עם השנים העמיקו הסינים בהבנתם את גוף האדם והתפתחותם של מחלות, תיאוריית השדים והרוחות נזנחה לטובת ידע שהתבסס על מחקר ותיעוד. מסוף 200 לספירה ניתן למצוא ספרי רפואה מדויקים הכוללים תיאור מפורט של השפעות צמחים בודדים, מרשמים של פורמולות, מודלים שונים לאבחנה וסיפורי מקרה. אלפיים שנים של ניסוי וטעייה, על מספרים גדולים של מטופלים הובילו להכרה הגדולה ברפואה הסינית היום, ולהיותה אחת הרפואות האפקטיביות והבטוחות ביותר לשימוש.
את השפעותיהם של הצמחים הבינו הסינים קודם כל דרך התכונות של הצמח: חלקי הצמח (שורשים מזינים, זרעים מלחלחים, קליפות מטפלות בעור וכו..), בהמשך הבינו כי גם לטעם יש תפקיד חשוב (חמוץ מכווץ, החריף מניע, המתוק מחזק וכו..) בנוסף הבינו כי גם הצבע של הצמח משפיע על סגולותיו (אדומים מחזקים את הדם, מערכת הלב וכלי הדם וכו.). הסינים גם התבוננו כיצד חיות פועלות בטבע ומשתמשות בצמחים למטרות שונות ודרכן הבינו את השפעת הצמחים. לאורך מאות ואלפי שנות ניסיון, הצטבר ידע מקיף מאוד אודות הפעילויות של כל צמח, המינונים המומלצים, התוויות נגד, אופני בישול וגידול רצויים, ושילובים עם צמחים אחרים.
השימוש בצמחים, בהשוואה לדיקור, מכניס לגוף ״משהו מבחוץ״, מה שמאפשר עבודה עצימה יותר של חיזוק, על כן נשתמש בהם במקרים שנרצה לחזק איכויות כמו דם, תמציות, יין, נוזלים וכו. בנוסף, ישנם צמחים רבים שעובדים על שינוע, התמרה של לחות, שיתון החוצה, ייבוש ועוד.
את סוג הטיפול בצמחים אקבע בהתאם לאבחנה והאסטרגיה הטיפולית, וארכיב לכל מטופל את קומבינציית הצמחים המדוייקת ביותר עבורו, בהסתמך על פורמולות עתיקות אלה. הפורמולות עשויות להגיע בתצורות שונות (טינקטורה, אבקה, כדורים, row) בהתבסס על האסטרטגיה הטיפולית.
דיקור
הדיקור הסיני מבוסס על הפילוסופיה הסינית, אשר התפתחה במשך 5000 השנים האחרונות. בשנת 2600 לפני הספירה נמצא הספר הראשון שנקרא ״הקיסר הצהוב״ ועד היום הוא משמש ללימודי הרפואה הסינית, זוהי הוכחה לרפואה עתיקה ביותר.
אז כיצד זה עובד? על-פי הפילוסופיה הסינית, בגופנו יש מערכת מסועפת, מורכבת ובלתי נראית של ערוצים או "תעלות" שנובעת מהאיברים (טחול,קיבה, ריאות וכו..) ומגיעה עד קצוות הגפיים וראש. מערכת זו מאגדת את כל הגוף ליחידה אחת, ואף מקשרת את האדם אל הסביבה החיצונית, מערכת זו נקראת מערכת המרידיאנים. במערכת הזו קיימת זרימה מתמדת של אנרגיה המכונה "צ'י". על פי תיאוריה זו, גורמים שונים יכולים לגרום להפרעה בזרימה התקינה של הצ'י ולהביא לחסימה במערכת המרידיאנים. חסימה אנרגטית כזו עשויה להוציא מאיזון ערוץ מסויים ולגרום לכאבים שונים לאורכו, בהמשך יכולה לגרום לחוסר הזנה לאיבר אליו קשור הערוץ ולגרום להחלשתו, ובנוסף להוציא מאיזון את שאר האיברים שאיתו במערכת יחסים ולגרום לשלל סימפטומים ומחלות. עפ התיאוריה הסינית, גוף האדם הינו מערכת הוליסטית אחת שמורכבת מיחסי גומלין הדוקים בין המערכות השונות , על כן, כאשר מערכת אחת תצא מאיזון, זה מיד ישפיע על יתר המערכות. כאשר ניגש לטפל בסימפטום אצל אדם מסויים, נבחן את התמונה הרחבה על מנת להבין מהו השורש לבעיה ומהי התגובה לשורש, מה הוא הענף דרכו הסימפטום מתבטא.
בעזרת מחטים דקות ועדינות נוכל ליצור גירוי של נקודות הפזורות לאורך המרידיאנים במטרה להשפיע על זרימת הצ'י במערכת זו, לתעל אותה למקומות שונים בגוף/ להוציא החוצה עודפים מיותרים ולהשיב את האיזון הטבעי שלה.
ככל שעובר הזמן יש יותר ניסיונות מצד הרפואה המערבית והמדע להסביר כיצד עובד הדיקור. לאחרונה התפרסמו מחקרים שהראו שבזמן שיש מחטים בגוף יש הפרשה של נוירוטרנסמיטרים מסוג סרוטונין, וברגעים אלה היכולת של הגוף לטפל בעצמו היא טובה יותר. כמו-כן בנקודות הדיקור המצויות על המרידיאניים נראה קוטביות גדולה יותר של מטען חשמלי, מה שעשוי להשפיע על זרימת דם, מעגלי כאב, שחרור חומרים נוגדי דלקת ועוד.
לסיכום, מטרתו של הדיקור סיני (אקופונקטורה) הוא להשיב את האיזון הטבעי למערכת המרידיאנים, ודרך כך לאדם כולו, מתוך האמונה שלגוף יש יכולת לרפא את עצמו, אם מאפשרים לו את התנאים הנכונים.
כוסות רוח
טיפול בכוסות רוח (Cupping therapy) הוא אחד הטיפולים הרפואיים העתיקים בתבל. הטיפול נועד להקל על כאבים ומיחושים, כמו התקררות, כאבי שרירים, בעיות נשימה ועוד. בימי קדם נהגו לטפל בכוסות רוח כדי לפתור כמעט כל כאב או חולי. כיום השימוש בהם מצומצם לכאבים מקומיים וחיזוק המערכת החיסונית, שיפור בזרימת הדם, וחיוניות והרגשה טובה של המטופל.
את כוסות הרוח מצמידים לאזורים שונים בגוף, באמצעות אוויר חם שיוצרים בתוכן. כך הן נדבקות לעור ויוצרות ואקום . התוצאה היא הזרמת דם וצ׳י באזור שאליו הוצמדה כוס הרוח, ומכך שחרור שרירים תפוסים, מכאובים. בנוסף תהליך זה יוצר פתיחה של נקבוביות העור- ועל כן מסייע בסילוק של פתוגן שגורם להתקררות.
מוקסה
צמח המוקסה אותו מבעירים בטיפול נקרא בעברית: לענה מצויה ( RTEMISIA VULGARIS) ומשתמשים בו בצורות עיבוד שונות. במשך אלפי שנים נעשה שימוש קליני במוקסה בשילוב עם דיקור ו/או כשיטה נפרדת. בקליניקה ניתן להשתמש בה כקונוסים, מוקסה על מחט, סיגר, גרגרי אורז ועוד. המוקסה יוצרת חום שהוא כאמור, יאנג טהור אשר מחזק את היאנג המקורי של גופנו. החום הזה שנוצר על ידי הבערת המוקסה עוזר להמריץ ולפתוח את ערוצי האנרגיה בגופנו (מרידיאנים), לשפר את זרימת האנרגיה (צ'י) והדם בגוף, לטפל במצבים שקשורים לעודף לחות, קור , הפסקת דימומים, טיפול במאסות מקומיות כמו ציסטות, שרירים תפוסים, ועוד ועוד. את המוקסות נמקם על נקודות דיקור ספציפיות אותן נרצה לאקטב/לחמם/לחזק.
